and finally she spends it right... other than two days, when i was driving 1200 miles, and she was losing her mind, keren just doesn't stop smiling!! i wonder why... maybe its the rides.
maybe its the views and the hard workouts...
or maybe she just likes the rest and recovery she needed so much. either way, it will be hard to get the smile off her face. (i guess a week back in israel will do the trick...).
Monday, April 28, 2008
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
4 comments:
עכשיו אני סוף סוף מבין על מה אתה מדבר. "הסלע הגדול" ממש מגניב ונראה שמה שמגביל אותך שם בעליות זה רק הרגליים כי האחיזה מטורפת .
אוף גם אני רוצה לרכב שם . ובמקום זה תראה איפה אני . מחליק בחורשים \ מנסה לעצור בחורשן\או נהנה מתת היגוי בבן שמן .
היי חני! מגניב שענית לי... זה ממש כיף לשמוע מילה טובה ועידוד מימשהו מבין, כמוך, מסטלבטים עליך באימונים, אתה צריך כבר לחזור... טוב תמשיך להנות, אתה הכי טוב תזכור אתזה! באמת המחנה מאוד עזר לנו, עכשיו שאני יודע שאתה לפחות קורא את מה שאנחנו כותבים לך אז אני אשחרר קצת, ותעשה טובה, תיכנס לעשיריה... ע.כ
הי חנוך וקרן חמודים, המון זמן לא נכנסתי ולא התעדכנתי ומאד שמחתי לקרוא שאתם רוכבים יחדיו, אכן מעט מעורר קנאה, חוץ מהקטע של הרכיבות... תשמרו זה על זו ושובו הביתה בשלום ותמשיכו לחפש שלטים עם CCC זה מחמם את הלב
באהבה
עינת צחור
שפירא!!! מה קורה חמודי? הסלע הזה הוא בלתי נתפס. שעתיים וחצי של מסלול, רק על סלע. השיפועים קרובים לעתים ל40 אחוז!! לא יאמן. חורשים? מה זה? לא זוכר... אה, כן... האמת? אני מתגעגע לחורשים, ולשטויות שאנחנו מדברים עליהם כל הזמן.
עינת: מצאתי עוד שלט עם השם של הקבוצה. אעלה אותו בקרוב.
Post a Comment